דקל הקוקוס של הרי בוליביה Parajubaea torallyi
זרעים של דקל הקוקוס של הרי בוליביה
Parajubaea torallyi -ה הוא דקל נאה וחסין מדרום אמריקה. עם זאת, גננים מגדלים אותו רק לעתים נדירות מחוץ לבית-הגידול הטבעי שלו, בוליביה, בגלל הזרעים הגדולים שלו (שפירושו עלויות משלוח גבוהות)
כצמח שמקומו הטבעי הוא בוליביה, הוא גדל בעמקים הצחיחים והמאובקים בין הרי האנדים בגובה של 2700–3400 מ' מעל פני הים. לכן, הדקל הזה הוא זן הדקלים המופיע על פני הקרקע הגבוהים ביותר בעולם. הטמפרטורה עולה לעתים נדירות מעל ל- 20 C° וקרה בלילות אינה נדירה בגובה הזה. הטמפרטורה יורדת לעתים קרובות עד ל- ם7– C° במהלך חודשי החורף (יולי ואוגוסט) וכמות הגשמים השנתית היא רק 550 מ"מ.
העמידות שלו ליובש, חום, קור, כפור ותנאים קשים אחרים, והיכולת שלו לשמור על מראה מרשים, גורמים לכך שיש האומרים שלדקל האגדי הזה יש לא רק פוטנציאל אדיר כקישוט, אלא שהוא יכול להיות לאחד הדקלים המבוקשים ביותר לעיצוב נוף באזורים חמים, ממוזגים וסוב-טרופיים. באזורים בהם יכולה להיות קרה הוא זקוק להגנה בחורף או שישמרו אותו בסביבה ללא כפור. מדווחים שהכפור באירופה מגיע עד ל- 3– C°. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שבה שרד הדקל הזה בגידול מתורבת הייתה 8– C°. לדקלים האלה נשרו כל העלים, אבל הם שרדו, ובאביב הופיעו עלים חדשים!
בבוליביה הדקל הזה צומח לגובה של 14 מטר עם גזע בקוטר של 25–35 ס„מ. דקלים בני 100 שנים ויותר, צומחים לגובה של מעל 30 מטרים עם גזע בקוטר של 50 ס“מ. לכותרת נאה יש בערך 20 עלים וכמה מהם מגיעים לאורך של 5 מטרים! אולם שתילים שמגדלים מחוץ לבוליביה הם קטנים יותר.
קיימות שתי אוכלוסיות נבדלות בבית הגידול הטבעי והשוני העיקרי ביניהן הוא גודל הפרי והן תוארו לאחרונה כשני סוגים נפרדים, הסוג עם הפרי הקטן P. torallyi microcarpa והסוג עם הפרי הגדול P. torallyi torallyi. למרות שהם לא שונים באופן משמעותי במראה, הסוג microcarpaאינו מגיע ממש למימדים של בן-דודו בעל הפירות הגדולים, אבל במונחים של יכולת הסתגלות ושל חוסן אין הוא נופל ממנו. לזרעים יש מוניטין לא הוגן כבלתי אמינים בנביטה. אף על פי שהנביטה עלולה להיות קצת בלתי יציבה, הזרעים ינבטו עם הזמן די בקלות אם יזרעו אותם בתנאים המתאימים, כלומר, על פני השטח של ערוגת זריעה, טמונים רק כדי מחצית, ושמורים לחים במקצת. עם טיפול מתאים, באקלים קריר עד סוב-טרופי מתון ובמיקום שטוף שמש, נבטים יתפתחו במהירות לדקלים גבוהים, בעלי גזע איתן עם כותרות גדולות, דמויות-כדורי נוצה של עלים גלדניים, שעלעליהם ערוכים בעדינות בשני טורים. העמידות של הדקל ליובש, חום, קור, כפור, ותנאים קשים אחרים, והיכולת שלו לשמור על מראה מרשים, גורמים לכך שיש האומרים שלדקל האגדי הזה יש לא רק פוטנציאל עצום כצמח נוי, אלא שהוא יכול להיות אחד הדקלים המבוקשים ביותר לעיצוב נוף עבור אזורים עם מזג-אויר חם יותר כמו גם אזורים סוב-טרופיים.
Parajubaea torallyi הוא צמח נוי פופולרי ולעתים קרובות מגדלים אותו בגנים ציבוריים ועל המדרכות. באקוודור ובדרום קולומביה, מגדלים לעתים קרובות את ה- Parajubaea cocoidesבגובה של 2500 עד 3000 מטר – זהו דקל הגדל באיטיות עם עמידות פחותה לכפור. מאחר והוא די דומה ל- Parajubaea torallyiומאחר ובית הגידול הטבעי שלו אינו ידוע, מקובל שזהו זן-תרבות של ה-Parajubaea torallyi.
הקטן ביותר מבין זני הדקל האלה הוא ה- Parajubaea sunkha שתואר ב-1996. הוא צומח לגובה 8 מטרים בלבד ומופיע בעמקים של האנדים באזור Vallegrande, במחוז סנטה קרוז בבוליביה בו הגובה הוא 1700–2200 מטרים. הוא זוהה תמיד בטעות -כ Parajubaea torallyi עד שלאחרונה נערך מחקר מיוני (טקסונומי) וניתן לו שם חדש Parajubaea sunkha.
דקלים מהזן Parajubaea הם דקלים שקל לגדל. שיטת הגידול הטובה ביותר היא על ידי השימוש בזרעים. אולם, עליך להיות מאוד סבלני מאחר וזרעים נובטים בטבע מאוד באיטיות ובאופן לא אחיד, וזה לוקח בערך שנה וחצי. ישנם זרעים שמתחילים לנבוט תוך חודש, אבל לאחרים זה לוקח שנה או אפילו שנתיים עד שהם מתחילים לנבוט. מאחר וזהו דקל מזן סוב-טרופי, מוטב להחזיק אותם בטמפרטורה נמוכה יותר, מפני שלטמפרטורה גבוהה יותר (שלא כפי שזה במקרה של זנים אחרים של דקל) יכולה להיות השפעה שלילית על תהליך הנביטה. טמפרטורה גבוהה מצביעה על תקופת יובש, שאינה מתאימה לנביטה.
לפני הזריעה, יש להשרות את הזרעים במים בטמפרטורה של בערך ם20 C° למשך 5 עד 7 ימים. את הזרעים מהסוג הגדול יש להשרות במים למשך כשבועיים. יש להחליף את המים כל יום. ניתן גם לעשות חתך בזרעים כדי לאפשר נביטה טובה יותר.
השריית הזרעים במים תביא לסיומה של התקופה הרדומה ותחנוך את עונת הגשמים, שהיא העונה המתאימה ביותר לנביטה. התרדמה מגינה על הזרעים שלא יתחילו לנבוט במהלך העונה היבשה בבוליביה (בחורף בחודשים יוני עד אוקטובר).
לאחר ההשרייה, יש לזרוע את הזרעים במיכל או בשקית פלסטיק – שים לב לכך שרק מחצית הזרע מכוסה באדמה ושמור עליו בטמפרטורה של 10 עד ם20 C°.
השפעה חיובית על נביטה טובה הוא ההפרש בין טמפרטורת היום (גבוהה) לבין טמפרטורת הלילה (נמוכה). לאחר שזורעים את הזרעים, אסור להשקות אותם יותר מדי מאחר ויותר מדי מים עלולים להרוס שתילים צעירים. ההבדל העיקרי בין הגידול של ה- Parajubaea וזנים אחרים של דקל הוא הטמפרטורה הנמוכה יותר שדרושה לו כמו גם פחות מים.
לאחר הזריעה, יש לבדוק את הזרעים כל שלושה או ארבעה שבועות ואת הזרעים שנבטו יש לשמור במיכל פרטני (אינדיבידואלי). ישנם מגדלי דקלים שנותנים את העצה הבאה לגבי זרעים שאינם נובטים תוך שישה חודשים: הפסק להשקות את הזרעים ותן לאדמה להתייבש למשך מספר חודשים. הוצא את הזרעים מהאדמה, הכנס אותם חזרה לתוך מים למשך כשבוע ואז זרע אותם שוב.
הזרעים האלה אמורים להתחיל לנבוט תוך חצי השנה הבאה. אם ישנם זרעים שעדיין אינם נובטים, חזור על התהליך וכל יתר הזרעים ינבטו לאחר עונת הגשמים הבאה.
שיעור הנביטה של זרעי ה- Parajubaeaהוא כמעט 100%, עליך רק להיות מספיק סבלני, ולאפשר עונה יבשה לאותם זרעים עצלים!
ברגע שיש לך דקל צעיר, הוא חסון, אבל זכור לא להשקות אותו יותר מדי. דקל צעיר מעדיף סביבה מתונה (בבית הגידול הטבעי שלהם הם גדלים בצילם של הדקלים הבוגרים), עם זאת הדקלים הבוגרים יותר זקוקים למקום שטוף שמש.
הסוג Parajubaea הוא אחד הדקלים הדרום אמריקניים הנתונים ביותר בסכנת הכחדה. הסיבה עיקרית לכך היא הרס בתי הגידול הטבעיים, התפשטות האדמות החקלאיות, כריית עצים ומרעה עודף של הבקר. הדקלים האלה מופיעים בשטח קטן ביותר, דבר הגורם לטיפול להיות הרבה יותר רציני יותר סכנת ההכחדה. בגלל הזרעים הגדולים של הצמחים האלה, גם יכולת ההתפשטות שלהם היא מוגבלת. בעל החיים החשוב ביותר העוזר לדקלים האלה להתפשט לשטחים חדשים הוא דוב המשקפיים (Tremarctos ornatus), אולם גם בעלי החיים האלה מאויימים על ידי הפעילויות של בני האדם.
««« המאמר הקודם: דקל עמיד לכפור Rhapidophyllum hystrix (דקל המחט) המאמר הבא: קיוואנו Cucumis metuliferus »»»
אודות KPR
שתף אחרים בהתנסויות שלך בנוגע לגידול צמחים. כתוב מאמר על גינון, צמחים, גידול צמחים וכו' ופרסם אותו בשפתך במהדורה של הבטאון שלנו! Botanix התקשר איתנו לפרטים נוספים.
קטגוריות: All דקלים דשא הנחיות על גידול צמחים מזיקים מים וצמחי מים פיטריות צמחים אקזוטיים